שׁוֹגֵג בִּתְרוּמָה וְמֵזִיד בְּחָמֵץ. שׁוֹגֵג בִּתְרוּמָה וּמֵזִיד בְּנָזִיר. שׁוֹגֵג בִּתְרוּמָה וְמֵזִיד בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִין נִפְתְּרִינָהּ בִּשְׁנֵי דְבָרִים נִיחָא. אִין נִפְתְּרִינָהּ בְּדָבָר אֶחָד מַחְלוֹקֶת רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין תפתרינה בדבר אחד. אבל אם תעשה לזה כדבר אחד שנתחייב עליו מלקות ותשלומין הואיל דבאכילה אחת באו עליו שניהן כאחד אם כן תליא במחלוקת דר''י ור''ל דלעיל דלר''י אם התרו בו על שהזיד פטור הוא מתשלומין ולר''ל אליבא דרבי מאיר דלעיל לוקה ומשלם:
במזיד בתרומה וכו'. כמו שכתוב כאן טעות הוא דהא בהדיא מסיק בריש פרק דלעיל דגזירת הכתוב הוא גבי תרומה שתהא כל אכילתה בשגגה. וכך צריך לגרוס כמו שהוא בכתובות וכן בפסחים בפ''ב בסוף הלכה ג'. שוגג בתרומה ומזיד בחמץ שוגג בתרומה ומזיד בנזיר שוגג בתרומה ומזיד ביוה''כ. שאכל תרומת חמץ בפסח ולא ידע שהיא תרומה אבל ידע שהוא חמץ וכן נזיר שאכל ענבים ושתה יין של תרומה ובתרומה שוגג היה וכן הזיד ביה''כ ואכל ולא ידע שהיא תרומה ותנן בפ' כל שעה האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש ובאינך תני להו בתוספתא דמכילתין ריש פ''ז נזיר ששתה יין של תרומה שוגג משלם את הקרן ואינו משלם את החומש אכל תרומה ביום הכיפורים משלם קרן וחומש והשתא קאמר הש''ס אין נפתרינה בשני דברים ניחא כלומר אם תעשה אותן כמו שני דברים של איסור ושגג באחד מהן והזיד בשני שפיר הוא דככ''ע אתיא דאין מלקות דמזיד של איסור פוטר מתשלומין דשוגג של איסור השני ולר''ל נמי שוגג דתרומה חייב בתשלומין כדאמר לעיל דיצא מן הכלל:
אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מֵעַתָּה הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ קְטַנָּה יִלְקֶה 36a וִישַׁלֵּם. שֶׁכֵּן הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ בוֹגֶרֶת לוֹקֶה. חָזַר רִבִּי מָנַא וְאָמַר תַּמָּן חָל עָלָיו מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין כְּאַחַת. בְּרַם הָכָא מֵהַחֲסִימָה הָרִאשׁוֹנָה נִתְחַייֵב מַלְקוּת וּמִכָּן וָאֵילַךְ לְתַשְׁלוּמִין. הָתִיב רִבִּי עֶזְרָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא הַמֵּצִית גְּדִישׁוּ שֶׁל חֲבֵירוֹ בַשַּׁבָּת מִשִּׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה נִתְחַייֵב מִיתָה מִכָּן וְאֵילַךְ לְתַשְׁלוּמִין. וְלֵית אַתְּ אָמַר הָכֵין אֶלָּא עַל כָּל שִׁיבּוֹלֶת וְשִׁיבּוֹלֶת יֵשׁ בָּהּ הַתְרָייַת מִיתָה. וְאוּף הָכָא עַל כָּל חֲסִימָה יֵשׁ בָּהּ הַתְרָייַת מַכּוֹת (וְהַתְרָייַת תַּשְׁלוּמִין). אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן תְּרֵין אֲמוֹרִין חַד אָמַר בְּחוֹסֵם בִּתְרוּמָה בְמוּקְדּוֹשִׁין. וְחָרָנָה אָמַר בְּחוֹסֵם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. שָׁלִיחַ לוֹקֶה וְהוּא פָטוּר. דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא וְלֹא לִשְׁלוֹחָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דם יחשב לאיש ההוא. כלומר לפי שבשחוטי חוץ דריש לה בת''כ ההוא ולא לשולחיו וגלי רחמנא הכא וה''ה בכל התורה כולה דאין המשלח חייב אלא השליח:
וחרנה. ואידך מהני אמוראי אמר דבחוסם ע''י שליח מיירי שהשליח לוקה והוא פטור דאין שליח לדבר עבירה ולפיכך הוא משלם:
חד אמר בחוסם. דייש תרומה וקדשי בדק הבית מיירי הברייתא דאינו עובר בה בלא תחסום וכגון שקרא שם לתרומה בעודה בשבלין והלכך משלם דאין כאן מלקות:
אמר רבי יוסי בר' בון תרין אמוראין. פליגי בתירוצא ובאוקמתא דברייתא דהחוסם את הפרה דסתמא קתני בשל חבירו וקאמר הש''ס לעיל שכן וכו' והשתא חזר בו מהאי טעמא מכח האי קושיא דר' זעירא מהשורף גדישו של חבירו בשבת:
התיב ר' זעירא קומי ר' מנא. הרי המצית גדישו של חבירו בשבת דקיי''ל בפ' המניח דפטור מתשלומין משום דמתחייב בנפשו הוא ונימא נמי דבשבולת הראשונה כלומר מיד שהתחיל לשרוף נתחייב מיתה והתשלומין באין אח''כ. ולית את אמר הכין. כלומר ואפ''ה לא אמרינן התם כן אלא דפטור משום דעל כל שבולת ושבולת יש בה התריית מיתה והתריית תשלומין. כצ''ל וכן הוא בכתובות דסוף סוף כמו חיוב מיתה וממון באין כאחד הוא משום דשייכא התרייה על כל אחד ואחד והכא נמי על כל חסימה וחסימה הבאין אחר כך שייכא הני התראות והדרא קושיא לדוכתה אמאי מחייבת ליה בתשלומין:
ברם הכא. בחוסם את הפרה של חבירו ה''ט דלוקה ומשלם דאין חיוב המלקות והתשלומין באין כאחת דמכיון שחסמה בחסימה הראשונה מיד נתחייב במלקות והתשלומין לא באין אלא מכאן ואילך בשעה שמנע ממנה אכילה בשעת הדישה וכן באינך בגונב חלבו ותרומתו של חבירו ה''ט דלוקה ומשלם דהתשלומין באין משעת הגניבה ומלקות משעת אכילה:
חזר רבי מנא ואמר. לנפשיה דלא דמי דשאני גבי אחותו דתמן חל עליו מיתה ותשלומין כאחת כלומר כרת ומלקות עם הקנס דבשעת ביאה נתחייב בשתיהן והלכך אמרינן קים ליה בדרבה מיניה לפטור מתשלומין:
מעתה הבא על אחותו קטנה ילקה וישלם שכן הבא על אחותו הבוגרת לוקה. כצ''ל וכך הוא בכתובות כלומר מעתה דאמרת דהואיל ומצינו בחוסם פרתו ודש בה וכן באינך שלוקה מיחייב נמי בתשלומין בשל חבירו אף על גב דלוקה וקס''ד דעיקר טעמא הואיל ומצינו מלקות לפעמים בחוסם פרה וה''ה לאינך הלכך אע''ג דאיתיה בתשלומין לוקה א''כ אף הבא על אחותו קטנה דיש לה קנס לרבנן וה''ה לנערה ומשוס דאצל הבוגרת קטנה היא ונימא נמי דילקה וישלם ולא יהא פטור מתשלומין מחמת המלקות הואיל דמצינו הבא על אחותו בוגרת דלעולם לוקה וכגון במפותה דליתיה גבה תשלומין כלל כדאוקימנא לעיל:
תַּמָּן תַּנִּינָן אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּהִיכָּרֵת. הָא בְתַשְׁלוּמִין זֶה וְזֶה שָׁוִין. מַתְנִיתָא דְרִבִּי נְחוֹנְיָה בֶּן הַקָּנָה דְּתַנֵּי רִבִּי נְחוֹנְיָה בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר יוֹם הַכִּיפּוּרִים כְּשַׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְּיָא אוֹמֵר כִּמְחוּייָבֵי כְרִיתוּת כָּךְ חַייְבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. מַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֲבִינָא אָמַר נַעֲרָה נִדָּה בֵּינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי מָנָא אוּף אָחוֹת אִשְׁתּוֹ בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי נְחוֹנְיָה בֶּן הַקָּנָה מַה שַׁבָּת אֵין לָהּ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָהּ וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֵין לוֹ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרוֹ. וְזוֹ הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהּ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָהּ מְשַׁלֵּם. 36b וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְּיָא אוֹמֵר שַׁבָּת יֵשׁ בָּהּ כָּרֵת וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים יֵשׁ בּוֹ כָּרֵת וְזוֹ הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ כָּרֵת אֵינוֹ מְשַׁלֵּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה ביניהון. מהנ''מ אי אמרינן יה''כ כשבת או יה''כ כחייבי מיתות ב''ד:
תמן תנינן. בפרק קמא דמגילה:
אלא שזה זדונו בידי אדם. שבת יש בה מיתת בית דין במזיד ובהתראה ויום הכפורים במזיד בהיכרת דכתיב ונכרתה הנפש ההיא:
הא בתשלומין זה וזה שוין. אם עשה דבר שיש בו תשלומין שוין הן לפטרו מהתשלומין כדמוקי לה כר' נחוניא בן הקנה שהיה עושה יה''כ כשבת לענין לפוטרו מתשלומין דקים ליה בדרבה מיניה:
ור''ש בן מנסיא אומר מחוייבי כריתות כמחוייבי מיתות ב''ד. כצ''ל וכך הוא במגילה ובכתובות:
נערה נדה ביניהון. אם אנס נערה נדה איכא בינייהו אי מחייב קנס או לא וכן אף אחות אשתו ביניהן דלר' נחוניא בן הקנה יה''כ כשבת בדוקא קאמר משום דדמיין אהדדי שאין להן היתר לעולם לאפוקי נערה נדה יש לה היתר לאחר איסורה וכן אחות אשתו לאחר מיתת אשתו ולדידיה חייב עליהן בקנס:
ור''ש בן מנסיא. אבל לדידיה מה שבת שיש בה כרת במזיד בלא התראה ודמיא לה יה''כ שיש בו כרת וכן נמי זו נדה ואחות אשתו שיש בהן כרת פוטרין מן התשלומין:
רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בָּעֵי לָוִוין וּכְרִיתוּת מַה אָֽמְרִין בָּהּ אִילֵּין תַּנָּיֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי צְרִיכָה לְרַבָּנִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְלָמָּה לֹא שֶָׁמַע לֵיהּ מִן הָדָא דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּרֵת בְּשַׁבָּת וְנֶאֱמַר כָּרֵת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה כָּרֵת הָאָמוּר בְּשַׁבָּת אֵין מָמוֹן אֶצֶל מִיתָה. אַף כָּרֵת הָאָמוּר בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֵין מָמוֹן אֶצֶל כָּרֵת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַה צְרִיכִין לֵיהּ כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּרַם כְּרִבִּי יוֹחָנָן אִם מַכּוֹת אֶצֶל מִיתָה יֵשׁ לוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן מָמוֹן אֶצֶל מַכּוֹת. אָמַר לֵיהּ וְאַף כְּרִבִּי יוֹחָנָן צְרִיכָה לֵיהּ. אִיתְפַּלְּגוּן הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לְשׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִם הִתְרוּ בוֹ לְשׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לוֹקֶה. לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה נִסְקָל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר וַאֲפִילוּ הִתְרוּ בוֹ לְשׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הִתְרוּ בוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה נִסְקָל. הָכָא שְׁנֵי דְבָרִים. וְהָכָא דָבָר אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם התרו בו לשום אותו ואת בנו. ולא התרו בו משום ע''ז לוקה דאין כאן מיתה. רשב''ל אומר אפי' התרו בו לשום אותו ואת בנו. לבד אינו לוקה דמאחר שאלו התרו בו משום ע''ז היה נסקל ואינו לוק' דקים ליה בדרבה מיניה ה''נ אפי' לא התרו בו משום ע''ז הואיל דבהך איסורא איכא ביה צד מיתה לא לקי והשתא אליבא דרשב''ל הוא דמיבעיא לן אם דוקא במקום שיש בו מיתת ב''ד הוא דפטור ממלקות או אף במקום כרת אבל אליבא דר' יוחנן דמחייב מלקות במקום שיש בו צד מיתת ב''ד לא כ''ש דמחייב מלקות במקום שיש בו כרת דלא חמירא כמיתת ב''ד. וכאן הוא דגרסי' להא דלעיל. א''ל ואף כר' יוחנן צריכא ליה. כלומר דלא היא דאפי' אליבא דר' יוחנן איכא לספוקי בהך מילתא משום דלא דמיא דהכא גבי אותו ואת בנו שני דברים הן מלקות משום אותו ואת בנו ומיתה משום ע''ז והואיל ושני איסורין הן איכא למימר דמשום הכי ס''ל דהיכא דאתרו ביה משום אותו ואת בנו בלבד דיש בו מלקות משום דלאו בפ''ע הוא ובאותו לאו אין בו מיתה:
והכא. אבל הכא מאי דקא מיבעיא לן בדבר אחד שיש בו לאו וכרת הוא דמיבעיא לן והלכך אפי' לר' יוחנן נמי איכא למימר דכשם שאין מלקות ותשלומין בלאו אחד כן נמי אין מלקות וכרת בלאו אחד:
דאיתפלגון. בהא אם יש מלקות בלאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד. והך א''ל ואף כרבי יוחנן צריכא ליה ל''ג עד לבתר הכי כמו שהוא שם:
לווין וכריתות מה אמרין בה אלין תניי. אלו תנאים ר' נחוניא ור''ש בן מנסיא מה אמרו אצל מלקות וכרת אי לדידהו אין מלקות אצל כרת כשם שאין תשלומין במקום כרת או לא:
צריכה לרבנן. מספקא להו לרבנן בבית המדרש אליבא דהני תנאי:
ולמה לא שמיע להו מן הדא. ברייתא דר''ש בן יוחי דאין מכות אצל חייבי כריתות:
מה כרת האמור בשבת אין מכות אצל כרת אף כרת האמור ביו''כ אין מכות אצל כרת. כצ''ל וכך הוא במגילה ובכתובות. מה שבת לא משכחת לה מלקות אצלה דאם התרו בו חייב סקילה ואם לא התרו בו חייב כרת ומלקות אין בה משום דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד אין לוקין עליו וה''נ ס''ל בת''כ דאף אם התרו בו פטור ממלקות דלאו שניתן לאזהרת כרת הוא:
מה צריכין ליה כרשב''ל. כלומר אליבא דר''ש בן לקיש דלקמן הוא דאיכא לספוקי אם יש מכות אצל כרת או לא:
ברם כר' יוחנן. אם מכות אצל מיתה יש לו לכ''ש מכות אצל כרת. כצ''ל וכך הוא במגילה ובכתובות:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שְׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה בֵּין אִילֵּין תַּנָּיֵי לְאִילֵּין רַבָּנִין לְלָאוִין לֹא לִכְרִיתוּת. אָמַר רִבִּי יוּדָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ אָמַר כְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה הַמֵּצִית גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בְּיוֹם טוֹב בֵּינֵיהוֹן. אִילֵּין תַּנָּיֵי סָֽבְרִין מֵימַר הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת מְשַׁלֵּם. וְאִילֵּין רַבָּנִין סָֽבְרִין מֵימַר הוֹאִיל וְיֵשׁ מַכּוֹת אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. מֵעַתָּה אֵילּוּ נְעָרוֹת דְּלָא כְרַבָּנִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה בְּבָא עַל הַמַּמְזֶרֶת בֵּינֵיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על דעתיה דרשב''ל. אדלעיל קמהדר דלר''ל דס''ל דחייבי מלקיות אפי' לא התרו בהן פטורין מתשלומין ומוקי למתני' דהכא ודאלו נערו' כר''מ דאמר לוקה ומשלם א''כ מאי איכא בין אלין תניא שהן ר' נחוניא בן הקנה ור''ש בן מנסיא דלעיל לבין אלין רבנן דפליגי אדר''מ הא לכולהו חייבי כריתות פטורין הן מן הקנס ואפי' במקום דאין כאן מלקות דאלו לר' יוחנן איכא בינייהו חייבי כריתות שלא התרו בהן למלקות כדמוקי לעיל אליבא דרבנן דר''מ דמתני' בשלא התרו בו דחייב בקנס אבל להני תנאי ר' נחוניא ור''ש בן מנסיא לעולם פטור הוא אלא לר''ל הוא דקשיא מאי בינייהו ומאי קמ''ל אליבא דהני תנאי:
ללאוין לא לכריתות. איכא בינייהו כלומר במקום דאיכא חייבי לאוין בלחוד ואין אצליהן כרת כדמסיק ואזיל. וה''ג כמו שהוא במגילה ובכתובות. א''ר יודן הבא על ממזרת ביניהון. א''ר חנניה אף המצית גדישו של חבירו ביו''ט ביניהון. דלהנך תנאי הבא על הממזרת חייב בקנס דאין כאן כרת ולרבנן דר''מ פטור ואפי' לא התרו בו לר''ל:
המצית גדישו וכו'. די''ט אין בו כרת אלא לאו דלהנך תנאי משלם דלאו מתחייב בנפשו הוא ולרבנן דר''מ פטור הואיל ואיכא לאו דאית ביה מלקות:
מעתה אלו נערות דלא כרבנן. לר''ל דמוקי למתני' כר''מ ואי נימא דבדוקא היא ולא אתיא כלל אליבא דרבנן דלדידהו לא משכחת קנס אפי' בחייבי לאוין גרידא:
א''ר מתנייה תפתר דברי הכל בממזר שבא על הממזרת. כך הוא במגילה ובכתובות. כלומר רישא דמתני' דאלו נערות מצינן לאוקמי אפי' כרבנן ובממזר שבא על הממזרת מיירי דמותר בה ומשלם קנס באונס ומהו דתימא הואיל ופסולי קהל הן לאו בני קנסא נינהו קמ''ל:
וְאֵשֶׁת אָחִיו לָאו יְבִימְתּוֹ הִיא. תִּפְתָּר שֶׁמֵּת אָחִיו וְהָיוּ לוֹ בָנִים וְאֵירַשׂ אִשָּׁה וּמֵת וּבָא אָחִיו וְאָֽנְסָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואשת אחיו דקתני התם דיש לה קנס ופריך לאו יבימתו היא. בתמיה דהא ע''כ לאחר מיתת אחיו. מיירי ומת לאחר שאירסה דאכתי נערה בתולה היא דאם לא מת אשת איש היא ואם לאחר שנשאה מת בלאו הכי לא מצית אמרת דלאו בחזקת בתולה היא אלא ודאי כדאמרן ומיהת זקוקה היא לו מן האירוסין וא''כ מה כרת ומה קנס שייך בה:
תיפתר שהיו לאחיו בנים ואירס אשה ומת ובא אחיו ואנסה. כך הוא שם כלומר משכחת לה בשהיו לאחיו בנים מאשה אחרת ואינה זקוקה לו ואירס את זו האחרת ומת דאם לא מת בת סקילה היא ואין בה קנס כדלעיל:
משנה: בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּישְׂאֵת לְיִשְׂרָאֵל וְאַחַר כָּךְ אָֽכְלָה תְרוּמָה מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינָהּ מְשַׁלֶּמֵת אֶת הַחוֹמֶשׁ. וּמִיתָתָהּ בִּשְׂרֵיפָה. נִישְׂאֵת לְאֶחָד מִכָּל הַפְְּסוּלִין מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וּמִיתָתָהּ בְּחֵנֶק דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זוֹ וְזוֹ מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַקֶּרֶן וְאֵין מְשַׁלְּמוֹת אֶת הַחוֹמֶשׁ. וּמִיתָתָן בִּשְׂרֵיפָה. הַמַּאֲכִיל אֶת בָּנָיו קְטַנִּים וְאֶת עֲבָדָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ וְהָאוֹכֵל פָּחוֹת מִכְּזַיִת תְּרוּמָה מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ וְהַתַשְׁלוּמִין חוּלִין. אִם רָצָה הַכֹּהֶן לִמְחוֹל לוֹ מוֹחֵל. זֶה הַכְּלָל כָּל הַמְּשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ תַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל אֵינוֹ מוֹחֵל וְכָל הַמְּשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֵֶת הַחוֹמֶשׁ הַתַּשְׁלוּמִין חוּלִין אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל מוֹחֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זה הכלל וכו'. דקדש כתיב גבי חומש ואינו יכול הכהן למחול את הקדש לגבי הישראל ואם התשלומין חולין כגון אלו והאוכל במזיד אם רצה הכהן למחול מוחל:
מתני' בת כהן שנשאת לישראל. ונאסרה לאכול בתרומה ואכלה משלמת את הקרן לבעלים כדין גוזל את חבירו ואינה משלמת את החומש דגבי זר כתיב וכל זר לא יאכל בו ואיש כי יאכל קדש וגו' וזו אינה זרה ואפשר לה נמי שתשוב לבית אביה כנעוריה כשימות בעלה או יגרשנה וזרע אין לה ותהא מותרת לאכול בתרומה:
ומיתתה בשריפה. אם זינתה לאחר שנשאת דכתיב ובת איש כהן כי תחל לזנות וגו' כל שהיא בת כהן בין שנשאת לכהן בין שנשאת לישראל באש תשרף:
נשאת לאחד מכל הפסולין. כגון מאיסורי לאוין וחייבי עשה השוין בכל דקיי''ל דנעשית זונה ונפסלה לכהונה כדדרשינן בפ' אלמנה לכ''ג ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה והרי היא כזרה:
ומיתתה בחנק. כדמפרש בגמרא טעמא דר''מ דדריש מדכתיב כי תחל לזנות בית אביה מי שראויה לחזור לבית אביה אם לא זינתה זו היא בשריפה יצאת זו שאינה ראויה לחזור לבית אביה שאינה בשריפה:
זו וזו וכו'. דבעינן שתהא זרה מעיקרא אבל זו הואיל וכבר אכלה בתרומה אינה משלמת את החומש:
ומיתתה בשריפה. דכתיב ובת איש כהן מ''מ והלכה כחכמים:
מתני' המאכיל את בניו קטנים וכו'. דהני לאו בני חיובא נינהו וחומש בהאוכל תלי רחמנא:
האוכל תרומת ח''ל. אין דינה כתרומה גמורה לענין החומש:
פחות מכזית. דאשר יאכל כתיב ואין אכילה פחות מכזית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source